"הוכחות" כי הארץ שטוחה: חלק א'

בפוסט כאן דיברתי על ניסוי שלכאורה מוכיח כי הארץ שטוחה.

איזון חרטום המטוס תוך כדי טיסה

בחור חביב טוען בסרטון להלן כי ניתן להוכיח שהארץ שטוחה על ידי ניסוי פשוט. כל מה שאתם נדרשים לעשות הוא לעלות על טיסה ולבדוק בעזרת פּלֶס בנאים (Spirit Level) את איזון המטוס ביחס לקרקע. אתם תגלו כי במשך הטיסה (לאחר ההמראה), הפּלֶס מראה כי המטוס מאוזן לחלוטין במקביל לקרקע. לטענתו, זו הוכחה כי הארץ שטוחה. שהרי אם הארץ כדורית, המטוס אמור להטות את החרטום כלפי מטה תוך כדי טיסה כדי להמשיך ולעקוב אחרי הקרקע המתעקלת, שכביכול "בורחת למטוס מתחת לרגליים". בסרטון, זה באמת מה שאותו בחור עושה בפועל: הוא עולה לטיסה מסחרית עם פלס, ואף מתעד את התצפית ומוכיח כיצד הפלס נשאר מאוזן לאורך הטיסה.

אין דוגמה יותר טובה מזו כדי להמחיש לאיזה מסקנות מוזרות אפשר להגיע ללא הכשרה מתאימה בתחום מסוים, במקרה הזה אווירונאוטיקה. הבחור בסרטון יוצא מנקודת הנחה שגויה לחלוטין, שאם הארץ כדורית והמטוס ימשיך לטוס "ישר" ללא הפניית החרטום כלפי מטה, הוא יתחיל עם הזמן לצבור גובה, להתרחק מהקרקע שמתעקלת "מטה", ובשלב מסוים יברח לחלל… מכאן הוא מסיק כי המטוס חייב "לתקן" את הגובה העודף שנצבר עם הזמן ולהתקרב חזרה לקרקע על ידי הורדת החרטום!

כבר מכאן ברור לחלוטין כי לבחור אין מושג קלוש בפיזיקה: מהם הכוחות שפועלים על המטוס בזמן הטיסה (כוח משיכה, כוח דחף, כוח עילוי וכוח גרר), כיצד כוחות אילו קשורים אחד לשני ומשפיעים אחד על השני, כיצד זווית החרטום משפיעה על הכוחות הללו ואיך כל אלה יחד משפיעים על גובה המטוס מהקרקע.

בפועל – וכל מי שלמד אווירונאוטיקה יודע זאת – המטוס מסוגל לשמור על גובה קבוע מהקרקע באמצעות איזון ובקרה על הכוחות הללו, ללא צורך לשנות את זווית החרטום כלל. אפילו אם הטייס רוצה לשנות גובה, גם אז הוא אינו צריך בהכרח לשנות את זווית החרטום: שליטה על מהירות המטוס משנה את מהירות זרימת האוויר סביב הכנפיים. עקב כך, כוח העילוי שפועל על המטוס משתנה (עקרון ברנולי), ועל ידי כך המטוס יכול לצבור או לאבד גובה בלי שזווית החרטום משתנה כלל. אמנם, בזמן ההמראה מהירות המטוס עדיין נמוכה מדי, לכן אין למטוס ברירה אלא להפנות את החרטום כלפי מעלה כדי לתת לכנפיים שיפוע ולהגביר את כוח העילוי. זה כנראה מה שבלבל את הבחור, הוא חושב שיש קשר הכרחי בין זווית החרטום של המטוס לבין הגובה שלו מהקרקע. למעשה, אפילו אם חרטום המטוס מופנה כלפי מעלה, המטוס עדיין יכול להיות בתהליך של נחיתה, ואין קשר ישיר בין שתי הפעולות. אדרבה, דווקא סמוך לנחיתה על הקרקע, חרטום המטוס פונה כלפי מעלה אפילו שהמטוס מאבד גובה, זאת כדי לאפשר לגלגלים האחוריים לגעת בקרקע לפני הקדמיים.