השנה שבה התרחש המבול כפי שמתואר בתורה בחומש בראשית היא שנת 2104 לפנה"ס, כלומר לפני 4126 שנים. הפרק שאתם קוראים בו עכשיו נכתב בשנת ה'תשפ"ב על פי מנין השנים העברי, כלומר בשנת 5782 לבריאת העולם, לכן המבול התרחש בשנת 1656 לבריאת העולם.
כיצד אנו יודעים זאת? התשובה לכך היא פשוטה: פרק ה' בחומש בראשית מתאר במדויק את צאצאיו של אדם הראשון ושנות חייהם. החומש מציין את שנות חייו של אדם הראשון ומתי נולד בנו שת, וכן את שנות חייו של שת ומתי נולד בנו אנוש, וכן הלאה עד נח, שהיה הנין של הנין של הנין של אדם הראשון. אם נעקוב אחרי פירוט השנים של כל צאצאי אדם הראשון, נגלה כי נח נולד בשנת 1056 לבריאת העולם.1 בנוסף, החומש מציין כי המבול החל כאשר נח היה בן שש מאות שנים,2 ולכן המבול החל בשנת 1656 לבריאת העולם.
התורה מאוד ברורה וחד משמעית לגבי המטרה והתוצאה של המבול: השמדה מוחלטת של האנושות וכל עולם החי. זו מן הסתם, הסיבה מדוע אלוהים מצווה את נח לבנות תיבה, ולהכניס לתוכה זוג מכל מין ומין של בעלי חיים. אלוהים מכריז על כוונתו במפורש:
וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע … וּמָחִיתִי אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה
בראשית, ו:יז, ז:ד
התורה אף מאשרת שכוונתו של אלוהים התממשה:
וַיִּגְוַע כָּל בָּשָׂר הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה וּבְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ וְכֹל הָאָדָם. כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ. וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ וַיִשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה.
בראשית, ז:כא-כג
לסיכום: התורה מצהירה – שחור על גבי לבן – כי כל האנושות ובעלי החיים הושמדו לחלוטין בשנת 2104 לפנה"ס.
אילו הייתם מספרים זאת לאדם שחי לפני אלף שנים, או אלפיים שנים, לא הייתם נתקלים בהתנגדות; סך הכל, הרעיון כי האנושות התחילה מחדש מנח ומשפחתו אי שם בעבר הרחוק אינה כה מופרכת. אבל היום, אי אפשר לשמוע על כך מבלי להרים גבה. הסיבה לכך פשוטה: ההצהרה כי האנושות הושמדה והתחילה מחדש לפני 4126 שנים היא הצהרה עם השלכות חמורות ביותר; השלכות שאנו יכולים לבדוק האם הן נכונות או לא, והאם ההצהרה הנ"ל עולה בקנה אחד עם הממצאים שיש בידינו היום.
כדי להבין את ההשלכות של הצהרה שכזו, דמיינו לשם השוואה כי מצאתם היום בספריה העירונית ספר שטוען כי בשנת 1974 כל אוכלוסיית מדינת ישראל הושמדה לחלוטין. נניח כי הספר מקרין סמכות מסוימת, ואתם מחליטים לא לשלול על הסף את מה שקראתם אלא לנסות ולבדוק, האם ייתכן כי כל אוכלוסיית מדינת ישראל אכן הושמדה בשנת 1974.
אם טענת הספר נכונה, אתם מצפים כי בשנים שלאחר 1974, לא תוכלו למצוא שום עדות לקיומה של אוכלוסיה פעילה במדינה. אך להפתעתכם, אתם מצליחים למצוא פרוטוקולים מפורטים של ישיבות הממשלה משנת 1975. אתם מצליחים למצוא את כל דוחות התנועה שניתנו על ידי המשטרה בשנת 1976. בספריה הלאומית בירושלים אתם מוצאים עותק מכל ספר שהודפס בישראל בשנים 75'-76' כולל שנת 1974, השנה שבה לכאורה הושמדה אוכלוסיית ישראל.
אפשר להמשיך בדוגמאות למכביר, אבל העיקרון ברור: אם אוכלוסיית ישראל הושמדה בשנת 1974, אז נצפה כי הממצאים יעידו על אי-רציפות היסטורית בכל מה שקשור לקיומה של אוכלוסייה פעילה. הרי לא ייתכן כי האוכלוסייה הושמדה אך הממשלה עדיין מכנסת ישיבות, המשטרה מחלקת דוחות, וכן הלאה. מכאן אנו מגיעים לשאלה הפשוטה:
האם יש בידינו ממצאים המעידים על אי-רציפות היסטורית של כלל האנושות בשנת 2104 לפנה"ס?
במילים אחרות: האם יש בידינו עדויות שהמין האנושי התחיל מחדש במאה ה-21 לפנה"ס?
התשובה, במילה אחת: לא. ההיפך הוא הנכון; יש בידינו שפע של תעודות, כלים ושאר ממצאים ארכיאולוגיים, המעידים על ההיפך הגמור: יש לאנושות קיום רציף שחוצה את שנת המבול ונמשך אל תוך המאות שלאחר מכן. עובדה זו נכונה למגוון תרבויות שונות במקומות שונים בעולם.
סקירה מקיפה של כל תרבויות העולם באותה תקופה יכולה למלא מספר ספרים עבי כרס, אך פטור בלא כלום אי אפשר, לכן נביא להלן מספר דוגמאות מפורסמות:
- במצרים שלטה בתקופת המבול שושלת הפרעונים העשירית. שלטונה התרכז בעיר הט-נסות (Het-Nesut) במצרים התחתונה. בתקופה זו מצרים עדיין לא אוחדה, ומלחמות פרצו בין מצרים התחתונה לבין שלטון מקביל שהתרכז בעיר תבאי (Thebes) במצרים העליונה. הקונפליקט הסתיים בניצחון מצרים העליונה על התחתונה, ואיחודה של מצרים על ידי מנטוחוטפ השני (Mentuhotep II).
- בסין בתקופת המבול התקיימו מספר תרבויות נפרדות, לדוגמה: תרבות מג'יאו (Majiayao), תרבות קיג'יה (Qijia), תרבות שיאג'יאדין (Xiajiadian), ועוד. על פי ההיסטוריה הסינית, באותה תקופה הוקמה שושלת שיה (Xia), השושלת הראשונה של סין.
- בממלכה השומרית, בתקופת המבול או מעט לאחר מכן, שלט בעיר אור (Ur) המלך אור-נמו (Ur-Nammu), מייסד השושלת השלישית של אור. בימיו נבנה הזיגוראת (Ziggurat) הגדול של אור, ונכתב קובץ החוקים העתיק ביותר שהתגלה בחפירות ארכיאולוגיות.
- הציוויליזציה המינואית התקיימה באי כרתים באופן רציף החל מהמאה ה-35 לפנה"ס ועד המאה ה-11 לפנה"ס, ללא הכחדה המונית כלשהיא.
- תרבות המאיה התקיימה באופן רציף החל מהגעת האדם למרכז אמריקה ועד לכיבושי הספרדים בתחילת המאה ה-16 לספירה. התרבות התפתחה באופן הדרגתי החל מחברות של ציידים-לקטים, דרך חקלאות מסודרת ביישובי קבע, ועד להקמת ערים ומדינות.
- קיום רציף, ללא סימנים להכחדה, יש גם לציוויליזציית קאראל בדרום אמריקה (3700-1800 לפנה"ס), ציוויליזציית עמק האינדוס בפקיסטן (3300-1300 לפנה"ס), וציוויליזציית קרמה בסודן (2500-1500 לפנה"ס).
אפשר להמשיך בדוגמאות למכביר, אך הקורא הסקרן יוכל בקלות להמשיך בעצמו במחקר עצמאי. על פי הטרמינולוגיה הארכיאולוגית, שנת המבול נמצאת בתפר שבין סוף תקופת הברונזה הקדומה לתחילת תקופת הברונזה התיכונה. כל מה שדרוש הוא לבדוק מה התרחש בעולם באותה תקופה.
גם אתרים ארכיאולוגיים מלפני המבול הם ראיה על היעדרו, כי מי המבול היו צריכים למחוץ ולשחוק את כל האתרים הללו. זכרו כי מדובר באלפי מטרים של מים, לפחות בגובה הרי הזגרוס, רכס ההרים בגבולה המזרחי של מסופוטמיה. הפירמידות למשל, לא מראות סימנים כי נמחצו תחת אלפי מטרים של מים במשך שנה שלמה, ורבות מהן נבנו לפני המבול. בנוסף, לא ברור כיצד נח ומשפחתו הספיקו להתרבות ולאכלס את שאר העולם, וליצור את כל התרבויות שמופיעות מעט לאחר המבול במקומות מרוחקים בעולם; רשימה של תרבויות מעידן הברונזה ניתן למצוא כאן.
סיכום
בדומה לניתוח הספרותי של סיפור המבול שראינו בפרק הקודם, גם כאן עולה השאלה: לאחר שראינו כי הטענה המרכזית של הסיפור עומדת בסתירה לממצאים שבידינו, האם ייתכן כי סיפור המבול התנ"כי מקורו באלוהים? האם ייתכן כי אלוהים בכבודו ובעצמו הכתיב את הסיפור למשה רבינו, מילה במילה?
התשובה היא: בהחלט כן! בלתי אפשרי לשלול זאת. אבל כאמור לעיל, אם נקבל זאת, נאלץ גם לקבל את ההשלכות הנובעות מכך: אם אלוהים אכן כתב את סיפור המבול התנ"כי, אז גם כאן – מסיבה לא ברורה – הוא חמד לנו לצון ומסר לנו מידע מוטעה בכוונה תחילה. יש להדגיש: בכוונה תחילה, כי אלוהים טורח בתורה לתארך את סיפור המבול לשנה מדויקת בהיסטוריה, וכן חוזר מספר פעמים על כוונתו להשמיד את האנושות ואף מדגיש כי כל האנושות אכן הושמדה בפועל, כדי שלא יהיו אי הבנות.
מאמינים מודרניים מנסים לטעון כי המבול התנ"כי מתאר אירוע קטסטרופלי אמיתי אך בקנה מידה מקומי ולא גלובלי, כלומר: אסון כלשהוא שהתרחש במסופוטמיה בלבד, באזור נהרות הפרת והחידקל. למעשה, הארכאולוג ליאונרד וולי היה מראשוני החוקרים שטען כך, לאחר שגילה באזור שכבת משקע (Sediment) שיכולה להעיד על אסון דומה למבול מקומי מסוג זה או אחר.3 למרבה ההפתעה, אלו חדשות גרועות במיוחד למי שמאמין במקורה האלוהי של התורה, שהרי תגליות מסוג זה רק מחזקות את הטענה שהתורה נכתבה בידי בני אדם, והסיפור התנ"כי "התנפח" וקיבל פרופורציות גלובליות.
חשבו על כך: הסיפור הקרוב ביותר למבול התנ"כי – ודומה לו בפרטים רבים – הוא סיפורו של אותנפישתים, דמות מהאפוס: "עלילות גִּלְגַּמֵשׁ". כמו נח, הוא נצטווה לבנות ספינה ולהכניס לתוכה בעלי חיים ואת משפחתו כדי להצילם מן המבול. באופן שאינו מפתיע, המיתוס הנ"ל מקורו במסופוטמיה. כעת שאלו את עצמכם: איך סיפורים כאלה נשמרים במהלך הדורות בתקופה העתיקה, לפני אלפי שנים? אב מספר לבנו המספר לנכדו, וכן הלאה. עם הזמן, הסברים נוספים לסיפור, פרטים משתנים, לעיתים מעט ולעיתים בהגזמה. סיפורים נודדים מתרבות לתרבות, וכן הלאה. לאור זאת, ולאור כל מה שאנו יודעים על מיתולוגיה והתפתחותה מאין ספור תרבויות אחרות, צריך לעקם את השכל הישר כדי להניח כי המבול התנ"כי הוא דברי אלוהים חיים, ולא דברי אדם.
מאמינים אולטרה-מודרניים, אף מרחיקים לכת וטוענים כי הסיפור הינו משל, או: "כלי חינוכי". במילים אחרות: אין לשפוט את הסיפור בכלים היסטוריים. מטרתה העיקרית של התורה היא בראש ובראשונה חינוכית; יש מנהיג לעולם, יש שכר ועונש, וכו'. מיותר לציין כי זהו מדרון חלקלק: נאמר מעתה, כי כל סיפורי האבות לא היו ולא נבראו אלא באו כמשל חינוכי בלבד, בני ישראל מעולם לא יצאו ממצרים וים סוף לא נקרע מעולם, וכן הלאה. לא לחינם, היהדות הרבנית לדורותיה התייחסה לסיפורי התורה כסיפורים היסטוריים, מהסיבה הפשוטה: התורה מציגה אותם כך ואין סיבה להתייחס אליהם אחרת.