אנו חיים בגלקסיה ענקית, עמוסה עד להתפקע בכוכבים ופלנטות. יש לנו סיבות מספיק טובות להניח כי אנחנו לא לבד. יתירה מזו, אנו מצפים שהמרחב הגלקטי יהיה שוקק פעילות, עם לא מעט תרבויות מתקדמות. אלא שאנו נתקלים בפרדוקס: משום מה, נראה שאנו נמצאים בעיירת רפאים. אין קול ואין עונה. איך זה ייתכן? מה הפתרון לפרדוקס? כל…
בפוסט הקודם הערכנו כי בגלקסיית שביל החלב ישנם כ- 700 מיליון תרבויות עם חיים תבוניים בעלי טכנולוגיה מתקדמת. כזכור, הטכנולוגיה של תרבויות אלה צריכה להיות מתקדמת מספיק; כלומר: כזו המאפשרת לשדר אותות לחלל, ואף לנסות להאזין לתשדורת שאולי מגיעה ממקום אחר. לשם השוואה, בזמן המהפכה התעשייתית בסוף המאה ה-18, האנושות עדיין לא הגיעה לרמה טכנולוגית מספיקה בהקשר זה, אף על פי שרכבות, ספינות קיטור ומכונות טקסטיל כבר היו בשימוש. במאה ה-20 לעומת זאת, השימוש בגלי רדיו כאמצעי תשדורת נכנס לפעולה, וזו טכנולוגיה הנחשבת מתקדמת מספיק, כי גלי-רדיו יכולים לנוע בחלל הבין-כוכבי ללא הפרעה.
יוצא מכאן כי התרבות האנושית נחשבת כמתקדמת מספיק, אך כאן עולה השאלה: מה מצבנו הטכנולוגי ביחס לתרבויות אחרות שאולי קיימות אי-שם בגלקסיית שביל החלב? כמובן שאי אפשר לדעת בוודאות, אך יש לזכור כי מערכת השמש שלנו נחשבת צעירה יחסית. יש בגלקסיית שביל החלב מספר עצום של מערכות שמש מבוגרות יותר בכמה מיליארדי שנים, ולכן גם הפלנטות של מערכות אלו יהיו פלנטות מבוגרות יותר. יוצא מכאן כי חלק לא מבוטל – ואולי אפילו רוב – מאותן 700 מיליון תרבויות יהיו כנראה ה-ר-ב-ה יותר מתקדמות מאתנו מבחינה טכנולוגית.
כדי להמחיש זאת, דמיינו מה היה מצבנו הטכנולוגי אילו המהפכה המדעית הייתה מתרחשת לפני אלפיים שנים ביוון העתיקה, בתקופתם של אריסטו ואפלטון, ולא לפני חמש מאות שנים באירופה בתקופתם של גלילאו גליליי ואייזק ניוטון! שימו לב כמה התקדמנו רק במאה השנים האחרונות מבחינה מדעית וטכנולוגית, וכעת דמיינו איפה היינו היום אם המהפכה המדעית הייתה מתרחשת אלף(!) שנים מוקדם יותר. כעת, דמיינו כמה מתקדמת ביחס אלינו תהיה תרבות טכנולוגית שמבוגרת מאתנו במיליארד(!) שנים.
הגדרת הפרדוקס
מכל האמור לעיל, נוצרת בעיה לא קטנה. אם אנו מצפים למצוא בגלקסיית שביל החלב מספר גדול כל כך של תרבויות עם טכנולוגיה מתקדמת בהרבה משלנו, אז לא ברור:
איפה כולם, לעזאזל ???
שאלה זו בדיוק הטרידה את הפיזיקאי אנריקו פרמי, (שאותו כבר הצגנו בפוסט קודם) בזמן שישב לארוחת צהריים עם עמיתיו הפיזיקאים במכון המחקר בניו-מקסיקו שבו עבדו בשנת 1950. למעשה, בעיה זו נקראת: "פרדוקס פרמי", ובמילים פשוטות ניתן לסכם אותה כך:
אם סביר שיש כל כך הרבה תרבויות מתקדמות בגלקסיה, מדוע נראה שאנחנו לגמרי לבד?

מקור: Absolute Cosmos, CC BY 3.0 https://creativecommons.org/licenses/by/3.0, via Wikimedia Commons
בנקודה זו חשוב להדגיש מדוע בעיה זו הטרידה את פרמי. אני יודע מה אתם חושבים: נו, אז מה אם יש כל כך הרבה תרבויות מתקדמות בגלקסיה? הרי הגלקסיה היא מערכת עצומה בגודלה! באותה מידה אפשר לפזר עשרה אנשים במקומות שונים במדבר סהרה, ולצפות שיפגשו אחד את השני. איפה בדיוק הבעיה שהטרידה את פרמי?
ובכן, פרמי ביצע חישוב פשוט, שבו אפשר להעריך כמה זמן ייקח לתרבות מתקדמת להתפשט וליישב את הגלקסיה כולה, במידה והיא תרצה לעשות זאת. כמובן שתרבות כזו צריכה להיות מתקדמת מאוד; לא רק כדי לבנות ספינות חלל המסוגלות לשאת אוכלוסייה למסע בין-כוכבי, אלא גם להתיישב בפלנטה חדשה ואז לצאת למסע בין-כוכבי חדש. כל זה נשמע כמובן כמו מדע בדיוני קיצוני, אבל אל תפסלו זאת על הסף: בסופו של דבר מדובר בבעיה טכנית במהותה. בנוסף, זכרו כי לבני אדם שחיו לפני אלפיים שנה, מסע לאדמת הירח נשמע כמו מדע בדיוני פי כמה וכמה. היום, הנוכחות שלנו על הירח היא עובדה מוגמרת.
קולוניזציה של שביל החלב
ננסה אם כן לשחזר את החישוב של פרמי, כדי להעריך את הזמן הדרוש לתרבות מתקדמת לעשות קולוניזציה מלאה של כל הגלקסיה:
- ראשית נצטרך להעריך כמה זמן דרוש כדי לנוע בחלל אל מערכת שמש שבה יש פלנטות שאותן ניתן ליישב. כדוגמה מייצגת, נסתכל למשל על מערכת השמש הקרובה ביותר לכדור הארץ: פרוקסימה-קנטאורי. אם נבנה חללית הנוסעת במהירות של עשירית ממהירות האור – וזה אפשרי ברמה עקרונית – נוכל להגיע לשם לאחר בערך 40 שנות מסע בחלל.
- אמנם, כפי שראינו בפוסט הקודם, לא בהכרח שבכל מערכת שמש יש פלנטה המאפשרת חיים, כך שייתכן כי יידרש מסע ארוך יותר. לכן בואו נהיה מ-א-ו-ד נדיבים ונניח כי יידרש מסע של 100 אלף שנים בחלל כדי להגיע למערכת שמש שאותה ניתן ליישב.
- כמו כן, נניח כי דרושים אלף שנים של התיישבות, הסתגלות ובניית שתי חלליות חדשות, היוצאות כעת למסע נוסף של 100 אלף שנים ליישב שתי מערכות שמש נוספות.
- בכל מערכת שמש חדשה שאליה נגיע, ממתינים אלף שנים ושולחים שתי חלליות נוספות.
מקור: ESO./L. Calçada/Nick Risinger (skysurvey.org), CC BY 4.0 https://creativecommons.org/licenses/by/4.0, via Wikimedia Commons
על פי התוכנית לעיל, נקבל מצב של גידול מעריכי; כל 100 אלף שנים של מסע – ועוד אלף של התיישבות – אנו מגדילים את מספר המערכות המיושבות פי שתיים. לאחר 200 אלף שנים, ניישב כבר ארבע מערכות שמש. לאחר 300 אלף שנים ניישב שמונה מערכות, וכן הלאה. על ידי חישוב פשוט ניתן להראות שלאחר כ- 40 "צעדים" שכאלה ניתן לבקר בכל מערכות השמש בגלקסיה. לא מאמינים? בדקו בעצמכם במחשבון כמה זה 2 בחזקת 40. במילים פשוטות: לאחר קצת יותר מ- 4 מיליון שנים, תרבות שתבצע תוכנית שכזו תבקר בכל מערכת שמש בגלקסיית שביל החלב. ארבע מיליון שנים נראה כמו המון זמן, אבל אל תשכחו כי אנו מניחים כי מדובר בתרבויות שמבוגרות מאתנו במיליארדי שנים. ארבע מיליון שנים זה לא ממש זמן ארוך בשבילם.
וזו בדיוק הבעיה שהטרידה את פרמי. מספיק שרק תרבות אחת – אחת בלבד – מכל המגוון האפשרי שהערכנו, תחליט להוציא לפועל מסע קולוניזציה שכזה, היא תוכל להשלים אותו באופן עקרוני בזמן יחסית קצר. כמו כן, לא משנה כלל מה הסיבה למסע שכזה. ייתכן ומדובר מסיבות כלכליות, כמו ההשתלטות של האימפריה הבריטית על היבשת ההודית. ייתכן ומדובר מסיבות תרבותיות, כגון מסעות הצלב לארץ הקודש. איך שלא נסתכל על זה נגיע למסקנה דומה:
תרבות מבוגרת ומתקדמת מספיק, הייתה צריכה כבר ליישב את כל הגלקסיה, בדיוק כמו שהאנושות עשתה בכדור הארץ.
זו בדיוק השאלה שפרמי שאל את עמיתיו באותה ארוחת צהריים: איפה כולם, לעזאזל? הרי די ברור שהחלל לא מוצף בחלליות שעומדות בפקקים, ולא נראה שאנחנו חיים בגלקסיה בסגנון מלחמת הכוכבים. לסתירה הזו בדיוק קוראים: פרדוקס פרמי.
יש המפצלים את הפרדוקס לשתי גרסאות. האחת נקראת: פרדוקס פרמי החזק; כלומר, סביר שתרבות אחת תשתלט על כל הגלקסיה ולא ברור מדוע זה לא קרה. הגרסה השנייה נקראת: פרדוקס פרמי החלש; כלומר, גם אם תרבות אחת לא נמצאת בכל מקום, עדיין אנו מצפים למצוא הרבה תרבויות מפוזרות בהרבה מקומות נפרדים.
בין כך ובין כך, מה הפתרון לפרדוקס? איפה כל החייזרים, בקיצור? יש מגוון של תשובות היפותטיות לפתרון הבעיה, ונבחן אותם להלן, אחת לאחת.
פתרונות אפשריים לפרדוקס פרמי
- הם פה: נתחיל בתשובה הפופולרית ביותר, והיא: החייזרים כבר הגיעו לכאן. ולראיה, המון צילומים של עב"מים ועדויות של אנשים שנחטפו על ידי חייזרים. באמת נראה לכם שאת הפירמידות בנו כמה פרימיטיביים לפני אלפי שנים?1
- טעינו, ובגדול: כזכור, הערכנו שיש כ- 700 מיליון תרבויות מתקדמות בגלקסיה, וכנראה שהערכה זו היא פשוט טעות גסה; הנחנו באופן שגוי כי הסיכוי ליצירת חיים גדול מדי. אלא שהאמת המרה היא כנראה זו: התפתחות של חיים, קל וחומר חיים תבוניים עם טכנולוגיה מתקדמת זו תופעה נדירה מאוד. הסיכוי לכך הוא כל כך קטן, שזה בכלל לא עוזר שיש כמות עצומה של כוכבים בגלקסיה. גם אם חיים התפתחו במקומות שונים בגלקסיה, זה אולי קרה לכל היותר מספר קטן מאוד של פעמים, וייתכן אפילו שזה קרה פעם אחת בלבד, רק כאן בכדור הארץ, וזהו. אנחנו באמת לבד.
- הכחדות המוניות: גם אם הסיכוי להתפתחות חיים הוא סביר, מכל מקום יש גם סיכוי סביר לא פחות לאירועים קטסטרופליים המכחידים אותם. הדוגמה הידועה ביותר היא התנגשות של אסטרואיד בפלנטה שבה יש חיים. בהיסטוריה של כדור הארץ למשל, התרחשו חמש הכחדות המוניות שהשמידו כמעט את כל צורות החיים בכדור הארץ. האחרונה שבהם התרחשה לפני כ- 65 מיליון שנים והשמידה כשלושת רבעי ממיני החי והצומח על פני כדור הארץ, כולל הדינוזאורים. העובדה שאנחנו עדיין כאן היא נס לא קטן.
- השמדה עצמית: גם אם תרבויות טכנולוגיות התפתחו במקומות שונים בגלקסיה, יש סיכוי סביר שכל תרבות תשמיד את עצמה במוקדם או במאוחר, אם היא עברה סף מסוים של יכולת טכנולוגית. חשבו על כך: כאן בכדור הארץ, האנושות פיתחה יכולת השמדה עצמית לאחר המצאת פצצת האטום. הסיכוי להשמדה אטומית של האנושות לא כל כך קטן כמו שאתם חושבים. כל מי שיש לו ספק בכך, מוזמן לקרוא על משבר הטילים בקובה בשנת 1962, ולהיווכח שהעולם לא היה רחוק ממלחמה גרעינית כוללת. כמה החלטות שגויות של מספר אנשים, ואתם לא הייתם כאן בשביל לקרוא את הפוסט. איך אומרים: אף פעם אל תמעיטו בערכה של הטיפשות האנושית. חוץ מזה, יש דרכים נוספות כמובן להשמדה עצמית, לדוגמה: שחרור של נשק ביולוגי. מכאן ניתן להסיק כי אמנם היו וישנם תרבויות מתקדמות בגלקסיה, אבל הם כנראה השמידו את עצמם או שהם בדרך לשם.
- פרופיל נמוך: גם אם קיימות אי שם תרבויות מתקדמות, ייתכן והם פשוט לא ממהרות לחשוף את קיומן. יש הטוענים כי תרבויות אלו עושות בשכל, ודווקא האנושות משחקת משחק מסוכן בכך שהיא צועקת על קיומה לחלל לכל מי שרק מוכן לשמוע. מסתבר כי המפגש עם תרבות חוצנית טומן בחובו סכנות קיומיות של ממש, ובפרט אם אנחנו התרבות המתקדמת פחות. מי יודע, אולי קיימת אי שם תרבות מתקדמת בגלקסיה, אבל היא פשוט משמידה תרבויות אחרות ברגע שהיא מזהה אותם. חשבו על כך: כאן בכדור הארץ, אנחנו כורתים יערות שלמים ללא נקיפות מצפון. האם למישהו אכפת מכל הקופים שחיים על העצים האלה? טוב, לחלק מהאנשים כן אכפת, אבל זו לא הנקודה. דמיינו לעצמכם תרבות מתקדמת ביותר, אי שם בצד השני של הגלקסיה, שקוצרת פלנטות שלמות, אוכלת את כל המשאבים של הפלנטה, וזה ממש לא משנה להם מה עולה בגורל הילידים-קופים של אותה פלנטה. הלא זה בדיוק מה שקורה כאן בכדור הארץ: אנחנו המין המתקדם ביותר, ולכן לא פלא שהפכנו להיות טורף-על.
- נתקענו בעיירת פיתוח: אולי הגלקסיה אכן מיושבת אך באופן הדומה לריכוזי ערים. קחו לדוגמא את מדינת קולורדו בארצות הברית. כמעט כל האוכלוסייה מתרכזת בעיר דנבר וסביבותיה, ובשאר המדינה צפיפות האוכלוסין דלילה מאוד. ייתכן וגם בגלקסיה, תרבויות נוטות להתרכז רק באזורים מסוימים. אנחנו פשוט נתקענו בדימונה של הגלקסיה, אף אחד לא מגיע לשם.
- טכנולוגיה מתקדמת מדי: לא נעים לשמוע, אבל אנחנו פשוט חיים בתקופת האבן. ביחס לתרבויות חוצניות, אנחנו פרימיטיביים מדי. אנחנו מתגאים בגלי-רדיו, אבל תרבויות חוצניות משדרות בטכנולוגיה אחרת לגמרי. לא פלא שאנחנו לא קולטים שום דבר. גם הניסיון שלנו לשדר החוצה בגלי-רדיו הוא אולי מיושן. באותה מידה, אתם יכולים לנסות ליצור קשר עם חברים שלכם מהעבודה באמצעות טלגרף.
- קולוניזציה אינה משתלמת: אנחנו מצפים מתרבות מתקדמת ומבוגרת ליישב את הגלקסיה על ידי מסע בין כוכבי, אבל אנחנו פשוט "עפים על עצמנו". מסע שכזה דורש כל כך הרבה אנרגיה, כך שאפילו אם תרבות תגיע למצב שבו היא חייבת לעזוב את הפלנטה שלה, היא תעדיף להשקיע את האנרגיה בפתרונות ישימים יותר. למשל: הקמת מושבות חלל עם מערכת אקולוגית סגורה. מושבה זו תוכל להמשיך לתמוך בכמות מסוימת של האוכלוסייה ואת האנרגיה היא תמשיך לקבל מהשמש של אותה מערכת.
- סבלנות: עם יד על הלב, עוד לא הקשבנו מספיק זמן ולא חיפשנו מספיק רחוק. פרויקטים לחיפוש תשדורת חוצנית הוקמו רק במאה העשרים. כמו כן, הגלקסיה היא באמת מבנה עצום בגודלו, ובקושי סרקנו אפילו חלק מזערי ממנו. אם דייג משליך חכה בים ולא תופס כלום כל היום, זה אומר שאין דגים?
סיכום
אז מה דעתכם? מה הפתרון לפרדוקס?
אני באופן אישי סבור שקיום תרבויות חוצניות הוא בגדר הסביר, כלומר תשובות 2 ו- 3 אינן פתרון מספק. עד שלא יוכח אחרת, אני מהמר שגם תשובה 1 שגויה. הסבירות הגדולה ביותר לדעתי שייכת לתשובות 7, 8 ו- 9, על פיהם לא גילינו תרבויות קיימות כי קשה מאוד לגלות את קיומן מסיבות טכניות. תשובות 4, 5, ו- 6 הם בגדר "חדשות רעות", אני מקווה שהפתרון אינו טמון בהם.
התפתחות החיים בכדור הארץ הינה יחודית מאד ומותנה באלפי תנאים פיזיים,כימיים כמו טווח הטמפ' שעל פני כוכב הלכת ,קיומם של מים על פניו,אטמוספירה והרכבה,כמות מסת הארץ ,המגנטיות,המרחק מהשמש,מהירות התנועה סביב השמש וסביב עצמו ועוד ועוד תנאים מהם שעדיין לא ידועים לנו. אכן נמצאו מספר כוכבי לכת בהם מספר תנאים מספקים ,אך לא בטוח שהם מספקים די. למרות המספר האין סופי כמעט של כוכבים וכוכבי לכת הנותן סיכוי סטטיסטי כלשהו ,איננו יכולים לדעת בודאות אם אמנם קימים חיים תבוניים באיזה שהוא מקום ביקום. המרחקים העצומים ביקום מכתיבים מהירויות הקרובות לאור ומשך זמנים של שנים רבות על מנת להגיע לעולמות שחשודים בקיום חיים ולהוכיח שהם קימים.
נכון מאוד, זו למעשה האפשרות השנייה בפתרונות לעיל.