לכבוד ליקוי הירח שזכינו לראות בארצנו הקטנטונת, מאמר קצר על איך ומתי הצלחנו לקשר בין תופעת ליקוי ירח לבין הצורה הכדורית של הארץ. קריאה מהנה!
אז אתמול זכינו לראות ליקוי ירח מלא.
שווה לציין כי ליקוי ירח היא אחת מהתופעות המוקדמות ביותר שבזכותן בני אדם הבינו – כבר לפני יותר מ־2,000 שנה, הרבה לפני לוויינים ותמונות מהחלל – שהארץ היא כדורית, ולא פלטה שטוחה.
כידוע, בליקוי ירח, הארץ עוברת בדיוק בין השמש לירח, כך שהצל של הארץ מוטל על הירח. אם מסתכלים היטב על הצל הזה לאורך זמן, רואים דבר מעניין: הצל שמתקדם על פני הירח תמיד עגול. תמיד. לא משנה באיזו עונה אנחנו נמצאים, באיזו שעה הליקוי קורה או מאיפה צופים – תמיד מתקבלת אותה קשת עגולה ומושלמת.
למטה תוכלו לראות תמונת קומפוזיציה מ-ד-ה-י-מ-ה של הליקוי בשלבים שונים לאורך הלילה. כל כך יפה לראות את הירח פשוט חוצה את נתיב הצל של הארץ! יותר מדהים לראות כיצד הקומפוזיציה חושפת את הצורה והגודל של הארץ! אפשר ממש להשלים בדמיון שלנו את הצל של הארץ כולה כפי שהוא מוטל על הרקע השחור של החלל.
היוונים הקדמונים היו חדי עין. אריסטו, במאה ה־4 לפנה"ס, כתב בספרו "על השמיים" כי הצל העגול – ודווקא כי הוא תמיד עגול – הוא למעשה ההוכחה שהארץ כדורית.
אם הארץ הייתה כמו דיסקה שטוחה (ואפילו אם מדובר בדיסקה עגולה), הצל היה נראה אחרת בכל פעם – לפעמים קו ישר, לפעמים אליפסה – תלוי בזווית שבה השמש מאירה. בכל ליקוי היינו רואים צל שונה. נסו בעצמכם לבדוק מה הצל שמטיל מטבע כאשר מאירים אותו מזוויות שונות.
כדור לעומת זאת, תמיד מטיל צל עגול ולא משנה מהיכן מאירים אותו. העובדה שהצל תמיד עגול הייתה מבחינתו של אריסטו עדות מכרעת לכך שהארץ היא, ובכן … כדור.
כמה מאות שנים מאוחר יותר, ארטוסתנס מאלכסנדריה אפילו מדד את היקף כדור הארץ באמצעות מקלות, צללים וקצת גיאומטריה – וקיבל תוצאה מדהימה שקרובה מאוד לערך המודרני שאנחנו מכירים היום.
אז ליקוי ירח היא לא רק תופעה מרהיבה – זו גם עדות פומבית, נגישה וחינמית לכך שהעולם שלנו הוא כדור. עדות שכל אחד יכול לראות, היום אבל גם לפני אלפי שנים.
ובכן… כמעט כל אחד. חוץ מהשטוחיסטים, הם לא קולטים את זה.
להרחבה, לחצו לקריאת מאמרי הרחבה קשורים שכתבתי בעבר בנושא:
וכמובן, אי אפשר בלי הסדרה החביבה עלי על השטוחיסטים, בקישור כאן.
