המאמר לפניכם הוא סיכום של הרצאה שנתתי בחגיגה השנתית של: "יום הַהוֹבִּיט". במאמר אלמד אתכם על שיטה מתמטית מתוחכמת במיוחד לחשב את רדיוס כדור הארץ, ומה קורה כאשר מיישמים את השיטה הנ"ל כדי לחשב את הרדיוס של הארץ התיכונה, הפלנטה הדמיונית שיצר גּ'וֹן רוֹנַלְד טוֹלְקִין, המחבר של שר הטבעות.
במאמר הנוכחי אתאר לכם את העתיד הרחוק של היקום. מסתבר כי בעזרת הפיזיקה כפי שאנו מבינים אותה היום, ניתן לחזות בצורה די טובה כיצד היקום יתפתח, שלב אחרי שלב עד שהיקום פשוט ימות. אבל איך בדיוק זה יקרה? כל התשובות, במאמר לפניכם.
איך כוכב נולד? מה מתרחש בתוכו במהלך חייו? כיצד הוא מת? ואיזה שלדים הוא משאיר אחריו? כל התשובות, במאמר לפניכם.
האם יש מספר שבאמצעותו נוכל לבטא באופן מדויק את הכמות של כל המספרים גם יחד? איזה תכונות יהיו למספר שכזה? והאם קיימת דרך להמשיך לספור גם אחרי אינסוף? מסתבר שכן, והמתמטיקאי הגרמני גאורג קנטור הראה לנו כיצד. נשמע מוזר? המשיכו לקרוא.
במאמר הנוכחי אספר לכם על אחת התגליות החשובות ביותר במתמטיקה המודרנית. גֵּאוֹרְג קַנְטוֹר, המתמטיקאי הגרמני שגילה אותה, אכל הרבה קש בזכותה (או אולי באשמתה), כי מדובר בתגלית שנוגדת את כל האינטואיציה שלנו. במילים פשוטות: קנטור גילה כי האינסוף לא כל כך גדול כמו שחשבנו. איך בדיוק? התשובות בפנים.
במאמר הנוכחי אציג בפניכם מספר שנכנס לספר השיאים של גינס בתור המספר הגדול ביותר שנעשה בו שימוש בהוכחה מתמטית. המספר הזה אינו "סתם" גדול; הוא יותר גדול ממה שאתם מסוגלים אפילו לדמיין כי צריך ללמוד פעולות חשבון חדשות רק כדי שנוכל לתאר אותו. בפוסט הנוכחי ננסה – ואולי גם נצליח – לתפוס את הגודל האסטרונומי של המספר המפלצתי הזה.
האם יש טמפרטורה שמעבר לה לא ניתן יותר "לחמם", בדומה לטמפרטורת האפס המוחלט, שמתחת לה לא ניתן יותר "לקרר"? מה קורה למהירות של אטומי החומר בטמפרטורות גבוהות? מה הקשר בין טמפרטורה למהירות האור? ולאיזה טמפרטורות מגיעים כוכבים כמו השמש שלנו? כל התשובות, בפנים.
התפיסה הפופולרית של טמפרטורה פחות או יותר מסתכמת בחוויה החושית שלנו; אנחנו פשוט מרגישים שדבר כלשהוא חם או קר, כך שנראה כי הטמפרטורה היא סך הכל מספר שמתפקד כמדד. אבל מה המשמעות הפיזיקלית של טמפרטורה? מה בפועל קורה בתוך החומר כשהטמפרטורה משתנה? התשובות בפנים.
העיקרון הקופרניקאי אומר בפשטות כי אנחנו לא מיוחדים. אבל מה זה אומר מבחינה פיזיקלית? ובכן, מסתבר כי הטענה הזו היא אחת מאבני הבנין החשובות של המדע המודרני, ועם קצת דמיון אפשר גם להשתמש בה כדי לנבא את תוחלת החיים של כל דבר שרק תרצו: ממינים ביולוגיים ועד לדתות. כיצד? התשובות בפנים.
בפוסט הקודם למדנו על פרדוקס התאומים, ומה הפתרון שלו. אמנם, הפתרון שהוצג רלוונטי לתרחיש מאוד ספציפי ופשוט של הפרדוקס. הפתרון האמיתי מורכב יותר וכדי להבין אותו נצטרך ללמוד על עקרונות נוספים בתורת היחסות, עקרונות שחוללו מהפכה בעולם המושגים הפיזיקלי שלנו.