כידוע, תורת היחסות גוררת אחריה אפקטים מוזרים שמעוותים את המרחב והזמן. אבל מה זה אומר בדיוק? כיצד יראה העולם למי שנע במהירות הקרובה למהירות האור? כל התשובות, במאמר הנוכחי.
מהן ההשלכות של אקסיומות תורת היחסות על תפיסת הזמן שלנו? והאם אפשר בכלל לקבוע באופן מוחלט ואבסולוטי האם שני אירועים התרחשו בו-זמנית? כל התשובות, בחלק הנוכחי.
מהי האקסיומה השנייה של תורת היחסות? מהו ניסוי מייקלסון-מורלי? ואיך איינשטיין יצר פיזיקה חדשה מניסוי שלא הניב שום תוצאה? כל התשובות, בחלק ב' של הסדרה.
מהי האקסיומה הראשונה של תורת היחסות? מה מלכתחילה הניע את איינשטיין לחשוב מחדש על העקרונות היסודיים ביותר של הפיזיקה? כל התשובות, בסדרה הבאה המוקדשת לתורת היחסות.
אחרי שהוכיח בשנת 1905 את המשוואה המפורסמת ביותר בהיסטוריה E=mc², איינשטיין לא ממש היה מרוצה מההוכחה שלו עצמו. לכן שנה לאחר מכן, בשנת 1906, איינשטיין ניסה שוב את כוחו בהוכחת המשוואה. האם הפעם הוא היה מרוצה? כל התשובות בפנים.
משוואת שקילות מסה-אנרגיה, כלומר: E=mc², היא כנראה המשוואה המפורסמת ביותר בהיסטוריה, ואלברט איינשטיין חתום עליה. האמנם? אז זהו, שלא ממש, כי מתמטיקאי אחר כבר גילה אותה חמש שנים לפניו, ואיינשטיין פשוט שכפל את התוצאה שלו. כיצד? כל הפרטים בפנים.
היום, ב-6 לאפריל לפני 33 שנים, הלך לעולמו אַיְיזֵק אַסִימוֹב, אחד מענקי הספרות של המאה ה-20, ואחד הסופרים האהובים עלי ביותר. כמחווה קטנה ואישית ליוצר הענק הזה, תרגמתי לעברית סיפור בדיוני-פילוסופי קצר ומרתק פרי עטו של הסופר הגאון. קריאה מהנה!
אנו רגילים לחשוב על הסתברות כמדד להיתכנות: אם למאורע יש הסתברות של 0% להתרחש, אז כנראה שהמאורע בלתי-אפשרי, לא ככה? ובכן, לא בדיוק. גם הסתברות של 0%, לא מעידה בהכרח על מצב בלתי-אפשרי. כיצד? כל התשובות במאמר הנוכחי.
למספרים הרציונליים יש תכונה מאוד מוזרה: הם נמצאים בכל-מקום ובשום-מקום בו-זמנית. איך זה יכול להיות? ואיזו השלכה עמוקה יש לכך על עולם הפיזיקה? כל התשובות במאמר הנוכחי.
על הפילוסופיה הקיומית המחרידה של פִילִיפּ מַיְנְלֶנְדֶר, והאם ייתכן כי הפיזיקה המודרנית תומכת ברעיונות המבעיתים שלו?