האינסוף של השכן גדול יותר

במאמר הנוכחי אספר לכם על אחת התגליות החשובות ביותר במתמטיקה המודרנית. גֵּאוֹרְג קַנְטוֹר, המתמטיקאי הגרמני שגילה אותה, אכל הרבה קש בזכותה (או אולי באשמתה), כי מדובר בתגלית שנוגדת את כל האינטואיציה שלנו. במילים פשוטות: קנטור גילה כי האינסוף לא כל כך גדול כמו שחשבנו. איך בדיוק? התשובות בפנים.

קראו עוד
מפלצת המספרים המעופפת: על מספר גְּרַאהְם וענקים אחרים.

במאמר הנוכחי אציג בפניכם מספר שנכנס לספר השיאים של גינס בתור המספר הגדול ביותר שנעשה בו שימוש בהוכחה מתמטית. המספר הזה אינו "סתם" גדול; הוא יותר גדול ממה שאתם מסוגלים אפילו לדמיין כי צריך ללמוד פעולות חשבון חדשות רק כדי שנוכל לתאר אותו. בפוסט הנוכחי ננסה – ואולי גם נצליח – לתפוס את הגודל האסטרונומי של המספר המפלצתי הזה.

קראו עוד
טמפרטורה ומהירות האור (חלק שני בסדרה)

האם יש טמפרטורה שמעבר לה לא ניתן יותר "לחמם", בדומה לטמפרטורת האפס המוחלט, שמתחת לה לא ניתן יותר "לקרר"? מה קורה למהירות של אטומי החומר בטמפרטורות גבוהות? מה הקשר בין טמפרטורה למהירות האור? ולאיזה טמפרטורות מגיעים כוכבים כמו השמש שלנו? כל התשובות, בפנים.

קראו עוד
הפיזיקה של טמפרטורה (חלק ראשון בסדרה)

התפיסה הפופולרית של טמפרטורה פחות או יותר מסתכמת בחוויה החושית שלנו; אנחנו פשוט מרגישים שדבר כלשהוא חם או קר, כך שנראה כי הטמפרטורה היא סך הכל מספר שמתפקד כמדד. אבל מה המשמעות הפיזיקלית של טמפרטורה? מה בפועל קורה בתוך החומר כשהטמפרטורה משתנה? התשובות בפנים.

קראו עוד
העיקרון הקוּפּרְנִיקַאי, או: כמה שנים תתקיים מדינת ישראל?

העיקרון הקופרניקאי אומר בפשטות כי אנחנו לא מיוחדים. אבל מה זה אומר מבחינה פיזיקלית? ובכן, מסתבר כי הטענה הזו היא אחת מאבני הבנין החשובות של המדע המודרני, ועם קצת דמיון אפשר גם להשתמש בה כדי לנבא את תוחלת החיים של כל דבר שרק תרצו: ממינים ביולוגיים ועד לדתות. כיצד? התשובות בפנים.

קראו עוד
להבין (הרבה יותר טוב) את פרדוקס התאומים.

בפוסט הקודם למדנו על פרדוקס התאומים, ומה הפתרון שלו. אמנם, הפתרון שהוצג רלוונטי לתרחיש מאוד ספציפי ופשוט של הפרדוקס. הפתרון האמיתי מורכב יותר וכדי להבין אותו נצטרך ללמוד על עקרונות נוספים בתורת היחסות, עקרונות שחוללו מהפכה בעולם המושגים הפיזיקלי שלנו.

קראו עוד
להבין את פרדוקס התאומים

לפי תורת היחסות של איינשטיין, מסע בזמן בהחלט אפשרי, לפחות לעתיד. התרחיש הקלאסי כולל שני תאומים כאשר אחד נוסע בחלל קרוב למהירות האור וחוזר לכדור הארץ. אבל יש בתרחיש הנ"ל פרדוקס (לכאורה). מה הפרדוקס? ומה פתרונו? כל התשובות במאמר הנוכחי.

קראו עוד
אז מה גורם לאנשים באמת להאמין כי העולם שטוח? (חלק חמישי ואחרון)

איך יכול להיות שלמרות כל הראיות והעובדות, יש אנשים שבאמת מאמינים כי העולם שטוח? מה הסיבות החברתיות והפסיכולוגיות שגורמות לכך? האם ייתכן כי כדור הארץ הוא קונספירציה מטורפת של כמה בעלי שליטה? ואיך כל זה קשור לאילון מאסק ולמטריקס? כל התשובות, בפוסט הנוכחי.

קראו עוד
קצת פרטים היסטוריים על הרומן האישי שלי עם מודל העולם השטוח (חלק רביעי בסדרה)

מתי בפעם הראשונה שמעתי על מודל הארץ השטוחה, ולמה זה תפס מיד את תשומת הלב שלי? איך בדיוק ניסו חסידי הארץ השטוחה לגייס את עיקרון השְׁקִילוּת של אלברט איינשטיין כדי לתמוך במודל שלהם? ולאיזה כיוון יצמחו העצים אם העולם היה שטוח? כל התשובות, בפוסט הנוכחי.

קראו עוד
בתוך מחילת הארנב של מודל העולם השטוח (חלק שלישי בסדרה)

נניח לרגע שמודל העולם השטוח היה נכון, וכולנו באמת חיים על מטבע. איך היו נראים מסלולי טיסות? איך היו נראים פני השטח של הירח? איך היו נעים הכוכבים בשמיים? במאמר הנוכחי, אראה לכם כמה מוזרה הייתה אמורה להיות המציאות אם העולם שלנו באמת היה שטוח.

קראו עוד