לכבוד ה-1 באפריל, סיפור קצר על המתיחה הגדולה שערך ניקולה טסלה לקהל בתערוכת המהנדסים הגדולה בשנת 1898, ומהו הלקח שאנו יכולים ללמוד מכך.
עֲטֶרֶת ירח ועֲטֶרֶת שמש אלו שתי תופעות אופטיות מדהימות ונדירות, המזכירות במידה רבה את תופעת הקשת בענן. אלא שבניגוד לקשת, הפיזיקה של עטרת ירח/שמש שונה לחלוטין. במאמר אסביר לכם כיצד ומדוע.
כולנו מכירים את הקשת היפה והצבעונית, ואף לוקחים אותה כדבר מובן מאליו, אלא שאנחנו לא ממש מבינים אותה כראוי. במאמר הנוכחי, אחשוף בפניכם את כל הסודות של פיזיקת הקשת.
התמונה של כדור הארץ כפי שנראה מקצה מערכת השמש, נחשבת לאחת מהתמונות האסטרונומיות החשובות ביותר בכל הזמנים. רבים וטובים שראו את התמונה, סיפרו כי התמונה יצרה אצלם שינוי תפיסתי ומהפך תודעתי של ממש. כל האמור נכון גם עבורי, ובמאמר אספר לכם כיצד ומדוע.
הסיפור המופלא על לוח החימר מהמאה ה-17 לפנה"ס, שהוכיח כי הבבלים הקדמונים ידעו על משפט פּיתָגוֹרַס יותר מ-1000 שנים לפני פיתגורס עצמו.
אם התשובה שחשבתם עליה היא נוגה או מאדים, אז יש לכם טעות. מי אם כן הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר אלינו? התשובה תפתיע אתכם.
לכבוד יום הולדת שנתיים לבלוג "שמץ של מושג", כתבתי מדריך מפורט שבעזרתו תוכלו גם אתם לפתוח בלוג, לכתוב על הנושאים האהובים עליכם ולשתף את העולם בידע שלכם.
על הקשר המרתק בין יום ההיפוך החורפי והקיצי לבין תנועת השמש בשמיים לאורך השנה.
בכל שנה ב-10 לדצמבר, מתקיים טקס חלוקת פרסי נובל, ובשנת 2011 זכה בפרס היוקרתי פרופ' דן שכטמן מהטכניון. מאחורי הזכייה שלו יש סיפור מרתק, שמדגים לנו כיצד המתודה המדעית מגינה עלינו מחולשותיהם של מדענים.
על הפרס היוקרתי ביותר במדע בכלל – ובפיזיקה בפרט – בטח שמעתם, הלא הוא פרס הנוֹבֵּל. אך האם שמעתם על הפרס המביש והביזיוני ביותר במדע, פרס האִיג-נוֹבֵּל? אם לא, אז זה המאמר בשבילכם.